הילדה היא קסם, זה העולם שמפספס

השנה היא 2024, ותקופת "גיל ההתבגרות" משתנה בקצב מהיר. לחץ להישגים, יעדים לימודיים, מעגל חברתי, תחרות פופולאריות ו"מי עשה לי לייק" הם רק חלק משגרת היום-יום של כל נערה ונערה.

והאמהות? האמהות עושות את המיטב שביכולתן. מנסות להקשיב, לתת כתף כמה לבכות עליה, להתעניין, להסיע, להחזיר ומה לא…אז למה זה עדיין מרגיש שקשה לה "עם עצמה"? מה עושים עם מצבי הרוח המשתנים? ואיך עוזרים לה להבין כמה מיוחדת היא?
ליהי לוי התפתחות אישית ליווי
התפתחות אישית לנערות קבוצה
אולי, כשאת מסתכלת עליה, זה מרגיש כאילו היא לא "עושה את מה שנכון לה". אולי היא מתנהלת מתוך מקום של "מה יחשבו עלי"?, כל דבר ביום יום משפיע על מצבי הרוח שלה, מדובר במאפיינים רחבים, ובמיס טין, אנחנו מתמודדים עם התופעות האלו יום-יום.

זה לא רק "גיל ההתבגרות"

אם את מרגישה שגם הבת שלך חווה מורכבות במצבי הרוח, השפעה חברתית, לחצים, וקושי בביטחון העצמי… כנראה שאת לא לבד.
מחקרים עדכניים מצביעים על כמות אדירה של בנות נוער הנתונות במכבש הלחצים של תקופת ההתבגרות המודרנית, וכן, הרבה מהן זקוקות למעט עזרה. להתמודד יותר טוב עם עצמן, ומה שהן עוברות.
גיל ההתבגרות? הוא אכן תקופה קשה. אבל אסור לנו להתעלם.
מפתה מאד לומר ש"זה פשוט הגיל הזה", אבל אם למדתי משהו ממאות הנערות שזכיתי ללוות בשנים האחרונות, הוא שחובתנו לספק להן את הכלים – לצלוח את המורכבות שבגיל מאתגר שכזה.
לחכות? נכון… יש כאלה שיגידו "זה גיל ההתבגרות, זה יעבור…" אבל מה עם השנים החשובות האלה בהן היא "סובלת בשקט"?

להיות אמא (ועוד למתבגרת...),

זה כנראה המקצוע הקשה בעולם.

הייחוד בתפקיד "אמא" נעוץ במורכבות הרגש. לפעמים את החברה הכי טובה... ולפעמים, את יודעת בעצמך... איך הבת שלך מתארת אותך? אם את מתעניינת ומנסה לפתוח שיחה, את "חופרת". אם את לא מתעניינת, לא אכפת לך... מין מבוי סתום שכזה. חושבת שאת חריגה? זו פשוט המציאות.

כבר בשנת ,2006 פורסם ע"י מכון ברוקדייל (ממכוני המחקר החשובים בישראל)
מחקר ובו תמונת המצב מצביעה על כך ש"גיל ההתבגרות" אכן מורכב, וכי הורות לנערות בגיל שכזה, מלאה באתגרים.
כבר בשנת ,2006 פורסם ע"י מכון ברוקדייל (ממכוני המחקר החשובים בישראל)
מחקר ובו תמונת המצב מצביעה על כך ש"גיל ההתבגרות" אכן מורכב, וכי הורות לנערות בגיל שכזה, מלאה באתגרים.

כן, התחושות שלך נכונות!

על פי חלוקה פסיכולוגית, גילאי הנוער הם בדיוק הגיל בו הבת שלך, עוד מתלבטת בעצמה! בקונפליקסט בין להישאר ילדה קטנה של אמא לבין הרצון לפתח זהות עצמית נפרדת מההורים. קבוצת המעגל החשובה לה הופכת להיות בנות גילה, וההורים, הם תמיד יהיו אחת הנקודות החשובות בחייה, אבל את העתיד שלה, היא כבר "בונה" לפי תפיסות הדור החדש.

ואם זו הפוזיציה,

למה לא להפוך את הבעיה לפיתרון?

אז מה זה בעצם מיס טין? נערה - עבור נערות!

כשאת חושבת על תכנית שתעזור לבת שלך, זה תמיד עוזר לדמיין…
מיס טין היא תכנית ההתפתחות האישית לנערות היחידה המועברת בהנחייה של (עד לא מזמן) נערה בעצמה!
התכנית היחידה בה הבת שלך תקבל דמות מנחה, ש"מדברת את השפה שלה", מכירה את הפחדים שלה… ויכולה אפילו להזדהות עם מקרים או סיטואציות שדורשות הבנה עמוקה ואמפתית, ל"דור של היום".
בכנות, את חושבת שאת יודעת מה זה אומר "בשבילה" ש"דניאל הסיר לה עוקב"?

הפער הדורי הולך ומתרחב בצורה מאובחנת, ובדיוק בסגירת הפער הזה, מתמחה "מיס טין".

את המיזם הקימה ליהי לוי, יזמית, "בת ממשיכה וגאה" לאב מוביל בתחום ההתפתחות האישית כבר למעלה מ20 שנה ולאחר מחקר אישי של שנים מתוך החוסר ביטחון והקשיים הרגשיים שהיא התמודדה איתם כנערה.

ליהי למדה במגוון הכשרות מקצועיות בעולם אימון, הטיפול והפסיכולוגיה, והיא מאמנת NLP מוסמכת. מעבר לכך, היא חיה את הקשיים הרגשיים של הנערות יום יום כבר שנתיים בתכנית.

במיס טין אנחנו ״מתרגמות״ ידע של הטובים בתחום לשפה קלילה ובגובה העיניים, מה שמאפשר לנערות ליצור לעצמן שינויים בלתי רגילים בביטחון העצמי, לבנות את היכולת להתמודד עם אתגרים, וללמוד כלים והכנה לעתיד.

ואולי חשוב יותר מכל - הן מקיפות את עצמן במסגרת חברתית תומכת ואיכותית, שמלווה אותן בשנות העיצוב החשובות מכל.

ואיך אמהות מרגישות לגבי

נערה עבור נערות?

היא כבר לא לבד כשהיא מוקפת בהמון מקסימות כמותה

מול המורכבויות שאת מכירה טוב יותר מכולן, קשה למצוא "מסגרת מתאימה". תהליכי טיפול אישיים הם חשובים מאין כמותם, אבל לעיתים – הם "זוכים" ליחס חשדני מהבנות.
"אני לא צריכה פסיכולוג" היא קריאה ששמענו אין ספור פעמים בעבר. לגבי פתרונות אחרים, כמו יועצת פדגוגית, פסיכולוגית התנהגותית, ליווי בית הספר ועוד.
בתכנית מיס טין, הבת שלך זוכה לתחושת שייכות במקום בידוד, לחוויה של ״רואים אותי״, לסביבה מקדמת ומפרגנת.

גם פה, תוצאות המחקר מדברות בקול רם, צריך רק להקשיב:

אם את שואלת את עצמך "מה בעצם אני רואה פה" אז בואי נפשט את זה.

נערות, בניגוד לנערים, הן יצורים חברתיים מאד!

הבת שלך פונה לחברות שלה בבקשות עזרה, היא מתייעצת איתן, היא מתחברת בקלות יחסית לחברות חדשות (גם אם זה נראה לך שלא, נסי להשוות את זה לנער😉)

ובעצם אמא, את יודעת את זה מצוין,
כמה היא נשענת ו״תופסת״ מבנות גילה.

במסגרת קבוצתית, הבת שלך תקבל את האפשרות הטובה ביותר, את התמיכה הרבה ביותר, , מתוך רצון שלה לקחת חלק. ובכלל - את הבסיס הבריא ביותר לאימון עצמי

כשהיא מוקפת בחום, בקבוצה מוצלחת, בוגרת, מכילה ותומכת של נערות

נערות מספרות על החוויה במיס טין

(שיתופים נוספים בהמשך הדף)

אני פה, בשבילן!

”הלוואי והיה מקום שבאמת מלמד אותי את כל מה שאני צריכה"
המשפט הזה ליווה אותי עוד בגיל 13 ,כשרק התחלתי להתעמק בהתפתחות אישית ולהתחיל לחשוב על העתיד שלי. אחרי מחקר קצר, הגיעה תשובה פשוטה: אין מסגרת שתיתן לי את כל ארגז הכלים לו אני זקוקה, בכדי להתאים את עצמי ללחץ של נערה בשנים אלו.
עברו השנים, היה לי מזל (קוראים לו אבא…), רצון, התמדה והמון המון כשלונות קטנים בדרך – ולמדתי בעצמי את כל מה שרציתי! אבל… זה לקח זמן, אף אחד מהחברים שלי לא הבין מה אני עושה ולומדת, הרגשתי לבד.

מאז חלפו למעלה מ6 שנים, בהן עבדתי, למדתי התפתחתי, ניסיתי – וזכיתי ללוות מאות נערות לתחושת ביטחון, אושר ושיפור עצמי. לא עוד לבד, לא עוד "יועצת", לא עוד מסגרת. אני, הן והתכנית. זו השליחות שלי, המקום בו אני תורמת יותר מכל מקום אחר. ההתקדמות האדירה שלהן, השינוי בחיים – זה הדלק שלי, ואל זה אני מאושרת לקום בכל יום מחדש.

עוד סיפורים של נערות:

היי לכולן

קצת עלי:

קוראים לי דניאל ואני בת 17 וחצי בכיתה יב
אני הייתי ילדה מאוד חברותית ומלאת שמחת חיים היה לי אחלה של יסודי וכשעליתי לחטיבה הכל התהפך לי סבלתי ממש עם הילדים מהכיתה ואז אל השכבה, עברתי חרם שלוש שנים צוות המורים במקום לעזור לי האשים אותי והצביע עלי כבעיה בכל הסבל שהיה לי בשלוש שנים.

על התהליך בתכנית ליווי של מיס טין:

בכיתה יא אני נתקלתי בעמוד של ליהי ומאוד עניין אותי- שכנעתי את אמא שאני אכנס להרצאת זום ומאוד התרשמתי אמרתי זה יעזור לי עוד יותר להעיף את השריטות של החטיבה.

לבסוף ההורים רשמו אותי אל התכנית של ליהי.

אני יכולה להרשות לעצמי להגיד אני גאה בעצמי על הדרך שלי וממש הצלחתי עם הזמן.

התחלתי יותר להצליח בטניס שלי הגעתי מקום שני בתחרות באילת שהייתה לי ובלימודים יותר מצליחה.

היום אני בת אדם אחרת לגמרי עם ביטחון לא מפחדת מה יגידו כמו שהיה לי פעם פחות ביישנית במקומות חדשים.

היי, קוראים לי מאיה ואני בת 15 מכפר סבא.

אני בוגרת התכנית של teen Miss
נכנסתי לתכנית כי הרגשתי שאני חסרת אונים, הייתי חסרת ביטחון, סגורה וביישנית והרגשתי שאין אף אחד שמבין אותי. נכנסתי לתכנית בשביל שינוי.

אחרי התכנית והעבודה שעשיתי עם עצמי אף אחד לא מזהה אותי.

אפילו המשפחה שלי אומרת לי ״וואי מאיה איך השתנת״ (לטובה כמובן) לא מזהים אותי כשאני פונה לאנשים ולא מתביישת להביע את הדעות שלי ומראה את עצמי כמו שאני.

אני קמה בבוקר בגישה שונה לגמרי מ״אני הקודמת״, אני עושה דברים שחשובים לי ושאני אוהבת ויודעת איך לדאוג ולטפל בעצמי - להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי !!!

באופן אישי אני יכולה להגיד שהבנות בתכנית הן ה״נבחרת״, בנות מקסימות ואף פעם לא הרגשתי ככ נתמכת ע״י בנות שאני מכירה ככ קצת זמן. באמת הזוי ולא נתקלים בכאלה בנות כל יום.

אני זוכרת אחרי כל הרצאה איך המוח שלי היה מתפוצץ מאושר שזה עוד משהו שהצלחתי להבין ואיישם בחיים וכמה הוא ישפר לי אותם.

היי, אני אביגיל, בת 18 מנתניה

אני נמצאת בתכנית teen Miss כבר שנה ומשהו, תוכנית להתפתחות אישית ולהרבה יותר מזה 😉

התכנית הכי מדהימה שאני הכרתי, ובערך ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי.

רוצה לספר לכן קצת על עצמי לפני התכנית,

הייתי חסרת ביטחון, הייתי הרבה יותר מופנמת, מתקשה לסמוך על אנשים ולתת להם אפשרות להכיר אותי לעומק, הייתי המון פעמים חסרת פרופורציות ומלאה בחשיבה שלילית, סיטואציות ואנשים שהייתי מתקשה להתמודד איתם, המון לחץ שלא ידעתי איך להכיל.

התכנית הזאת שינתה אותי בטירוף, למדתי כל כך הרבה דברים סופר מעניינים על עצמי ועל התחום הזה, היום אני עם הרבה יותר ביטחון עצמי, אני יודעת איך להתמודד עם סיטואציות מסוימות , לדעת מתי לשים גבולות לעצמי ואפילו לאחרים, יודעת לעצור את החשיבה השלילית שלי, ובכלל החשיבה שלי השתנתה ב180 מעלות על כל כך הרבה דברים וסיטואציות בחיים שלי.

ממליצה ממש ובטוחה שתעברו עם עצמכן תהליך מהמם 🙂

קוראים לי שיראל, בת 18 מאשדוד,

נכנסתי לתכנית של מיס טין אי שם לפני כמעט שנתיים.

החלטתי לעשות את הצעד המשמעותי הזה בעיקר בגלל חוסר הביטחון שהיה לי. הייתי נורא ביישנית ומופנמת והרגשתי שהחוסר ביטחון העצום הזה שלי הוא הדבר היחיד שמאפיין אותי.

היום, אחרי שנתיים של עבודה עצמית, אני בן אדם
שונה ב180 מעלות והביטחון עצמי שלי עלה בצורה מטורפת!

אני קמה בבוקר ואשכרה שמחה, אוהבת את עצמי ואת החיים שלי. למדתי להיות בטוחה בעצמי, לבוא ולעמוד על הדברים שחשובים לי, להשמיע את הקול שלי!

למדתי כל כך הרבה דברים בתכנית, שעד היום עוזרים לי ברגעים הכי קטנים.

והתהליך עצמו בתכנית היה מדהים. מעבר לסביבה התומכת והמרימה, אני ממש זוכרת איך אחרי כל שיעור שלמדנו היה מתפוצץ לנו הראש מההבנה ומהאסימונים שנפלו.

התכנית בעצם שינתה לי את צורת המחשבה שלי, בין על החיים ובין על עצמי.

קוראים לי שיראל, בת 18 מאשדוד,

נכנסתי לתכנית של מיס טין אי שם לפני כמעט שנתיים.

החלטתי לעשות את הצעד המשמעותי הזה בעיקר בגלל חוסר הביטחון שהיה לי. הייתי נורא ביישנית ומופנמת והרגשתי שהחוסר ביטחון העצום הזה שלי הוא הדבר היחיד שמאפיין אותי.

היום, אחרי שנתיים של עבודה עצמית, אני בן אדם
שונה ב180 מעלות והביטחון עצמי שלי עלה בצורה מטורפת!

אני קמה בבוקר ואשכרה שמחה, אוהבת את עצמי ואת החיים שלי. למדתי להיות בטוחה בעצמי, לבוא ולעמוד על הדברים שחשובים לי, להשמיע את הקול שלי!

למדתי כל כך הרבה דברים בתכנית, שעד היום עוזרים לי ברגעים הכי קטנים.

והתהליך עצמו בתכנית היה מדהים. מעבר לסביבה התומכת
והמרימה, אני ממש זוכרת איך אחרי כל שיעור שלמדנו היה
מתפוצץ לנו הראש מההבנה ומהאסימונים שנפלו.

התכנית בעצם שינתה לי את צורת המחשבה שלי, בין על החיים ובין על עצמי.

שקופית קודמת
שקופית הבאה

אז איך הבת שלי ״משתלבת״ פה?

את הדחפים המרכזיים להשתתפות בתכנית, מיפיתי על פני מאות נערות, מדהימות- ובכל מחזור שמסתיים בהצלחה, אני מבינה יותר ויותר עד כמה הנקודות הבסיסיות האלו מתארות חלקים גדולים כל כך (לצערנו) מהנוער המדהים שצומח לנו בין הידיים.

אם את מרגישה שהיא "עושה יותר מידי חשבון" למה חושבות אחרות ואחרים - זו לא גזירת גורל, ולא חלק מובנה מ"להיות נערה". היא תלמד איך להיות משוחררת, ותנתק את התלות באישור של אחרים, כמו רבות מהנערות שלנו.

אם את רואה שדברים חיצוניים מוציאים אותה מתחושת יציבות בקלות, פחד ולחץ גדול ממבחנים, קושי בכניסה לפרופורציות בנוגע לעינים חברתיים - שפשוט חסרים לה כלים פרקטיים להתמודד עם מה שהיא עוברת.

אם מרגיש לך שעבורה תהליך טיפולי מרגיש כמו "תבוסה" או שדיברת איתה על השקעה בעצמה ושמעת "אמא אני לא צריכה כלום!"... אבל בליבך את יודעת שזה פשוט לא מדויק - הבית שלך תוקף בחברות, בנות גילה, במסגרת "מנרמלת" ובתחושה של "כולנו אלופות".

אם את חוששת שהבת שלך קצת בודדה, או לא מתחברת מספיק לחברות הקיימות, תוכלי לראות אותה פורחת במסגרת מאפשרת באמת.

ולבסוף - אם הבת שלך מעלה "שאלות קיומיות" שקשה לך לענות עליהן, לגבי ההצלחה שלה בחיים, העתיד שלה ובכלל... הידע הפרקטי שיעזור לה להתקדם: דעי לך שהמצב הזה "רגיל"! ולאחר התכנית היא תרגיש בטוחה בהרבה לגבי היכולת שלה להשיג את מטרותיה.

אם את מרגישה שהיא "עושה יותר מידי חשבון" למה חושבות אחרות ואחרים - זו לא גזירת גורל, ולא חלק מובנה מ"להיות נערה". היא תלמד איך להיות משוחררת, ותנתק את התלות באישור של אחרים, כמו רבות מהנערות שלנו.

אם את רואה שדברים חיצוניים מוציאים אותה מתחושת יציבות בקלות, פחד ולחץ גדול ממבחנים, קושי בכניסה לפרופורציות בנוגע לעינים חברתיים - שפשוט חסרים לה כלים פרקטיים להתמודד עם מה שהיא עוברת.

אם מרגיש לך שעבורה תהליך טיפולי מרגיש כמו "תבוסה" או שדיברת איתה על השקעה בעצמה ושמעת "אמא אני לא צריכה כלום!"... אבל בליבך את יודעת שזה פשוט לא מדויק - הבית שלך תוקף בחברות, בנות גילה, במסגרת "מנרמלת" ובתחושה של "כולנו אלופות".

אם את חוששת שהבת שלך קצת בודדה, או לא מתחברת מספיק לחברות הקיימות, תוכלי לראות אותה פורחת במסגרת מאפשרת באמת.

ולבסוף - אם הבת שלך מעלה "שאלות קיומיות" שקשה לך לענות עליהן, לגבי ההצלחה שלה בחיים, העתיד שלה ובכלל... הידע הפרקטי שיעזור לה להתקדם: דעי לך שהמצב הזה "רגיל"! ולאחר התכנית היא תרגיש בטוחה בהרבה לגבי היכולת שלה להשיג את מטרותיה.

ומה בדיוק היא תלמד שם?

שאלה מצוינת. אם התחושה שלך היא שמדובר ב"עוד מסלול ליווי העצמה" כללי ולא ממוקד, הגיע הרגע לדייק את זה. הבת שלך, כמו נערות אינטליגנטיות אחרות, לא "מסתפקת" בעוד מסגרת חברתית, אלא מחפשת את המעבר. והמעבר, הוא ממש פה, בצד השני של הדלת:

לכל חודש נושא חודשי, שהן ילמדו בהרצאת זום שבועית ופעם בחודש יפגשו לאירוע שיא פרונטלי.

חודש ראשון - הכנה רגשית וחברתית

החודש הראשון הוא הכנה חשובה לשאר התהליך. הבנות עדיין לא מתחילות את ההרצאות השבועיות בשביל התחלה הדרגתית. הן מקבלות פעמיים בשבוע הדרכות קצרות וממוקדות (מוקלטות, לצפייה נוחה בזמן הפנוי) ופעילות חברתית בווצאפ כל שבוע בשביל להכיר את הבנות. המטרה היא לתת תחושת ביטחון לפני שהן עולות כל שבוע לזום עם הקבוצה יש הרבה בנות שההכרות המוקדמת עם הבנות הנוספות וההסברים והטיפים על התהליך הם קריטיים עבורן.

חודש שני - מנטליות ומצבי רוח

בחודש השני, (והראשון ללמידה עצמה) כבר נעשה ביחד קפיצה משמעותית, וניכנס לחמישה חודשים של הרצאת זום פעם בשבוע והרצאה פרונטלית פעם בחודש.

בחודש השני מעבר להיכרות בין הבנות נתמקד בעבודה על הנושאים הקריטיים ביותר לבנות גילן:

- יכולת להכנס לפרופורציות (משהו שמאוד קשה לבנות נוער וגורם להן ולסביבה לסבול מה״דרמה״ שזה מייצר להן, היכולת החדשה תעזור להן להרגיע את עצמן ולנסות להסתכל על הדברים בעוד דרכים)

- התמודדות עם מצבי רוח, ממה הם נוצרים והתגברות על מצבי רוח רעים

- התגברות על חשיבת יתר Overthinking (״לופים של מחשבות מלחיצות או מעציבות״ שמבאסות אותנו וגורמות לנו עוד יותר לפחד או להלחץ מהדבר, לדוגמה: מבחן, ראיון וכו')

המטרה בחודש המבוא היא ליצור שינוי של ממש בתחושתן של הבנות, ובתפיסת העולם שלהן. העצמה אמיתית שמגיעה משינוי בערכי הליבה "אני שולטת בתחושות שלי". מניסיון המחזורים הקודמים – חודש זה הוא קטליזטור לשינוי אדיר, ואתן עשויות להבחין כבר בשלב זה בפתיחות גבוהה יותר, תקשורת פתוחה יותר וחשוב מכל, שמחה ואושר פנימי בתהליך בניה.

חודש שלישי - ביטחון עצמי

אחד החודשים המשמעותיים לכל הבנות, גם לאלו שמגיעות עם הרבה חוסר ביטחון וגם לאלו שמגיעות עם בסיס טוב.

לאחר החודש השני אתן אמורות להבחין ביכולת ביטוי עצמי גבוהה יותר במסגרות חברתיות, יותר ביטחון במי שהן והפחתת התחושה ש״אני לא מספיק טובה״ וחשוב מכל- היכולת להיות הן עצמן, ו"לא לספור" את תגובות הסביבה באותה הצורה.

חודש רביעי - כישורי חיים

בחודש הזה נלמד מגוון נושאים שונים, רגשיים ופרקטיים, שיעזרו לבנות לשפר את ההתנהלות היום יומית שלהן, הן ילמדו על…

- התגברות על לחץ, איך לא לסבול בתקופות מבחנים לדוגמה ובעיקר איך להרגיע את עצמן ברגע האמת, בשביל לתפקד בצורה הכי טובה שהן יכולות בלי שלחץ יפריע להן.

- איך אפשר לעשות הכנה מנטלית לרגעים קריטיים ולהגיע מראש רגועות.

-חיזוק המשמעת העצמית, דרכים פרקטיות להעלאת המוטיבציה, כלים וטכניקות לניהול זמן ופרודוקטיביות.

-איך לתאם עם עצמן ועם אנשים אחרים ציפיות בצורה בוגרת, לראות את הדברים בפרופורציות ולא לצפות מעצמן ומאחרים דברים שיגרמו להן לאכזבה

חודש חמישי - מיומנויות תקשורת

בחודש הזה נלמד איך להתנהל בצורה אפקטיבית עם האנשים שמולנו, כלים להבין את הקשרים החברתיים הקיימים ולייצר חדשים

בחודש זה מתקיים מפגש משותף של הנערה עם שני ההורים, על תקשורת מקרבת, קונפליקטים ואת הרוב נשאיר הפתעה, המפגש תמיד מדובר כנקודת מפנה מרגשת במשפחה, שמאפשרת אחריו שיח אוהב ומבין יותר (מתרגשות לפגוש אתכם!)

חודש שישי - עיבוד רגשי

בחודש הזה נלמד הרצאות קריטיות (ולנערות מסוימות משנות חיים) על עיבוד רגשי של הדברים שהן עוברות.

בדור שבורח לטיק טוק בכל פעם שמשהו מציף אותו, דכדוך וריקנות נוצרים בקלות בכלל חוסר חיבור רגשי למה שעובר עליהן, ובגלל הכחשה לא מודעת.

היכולת להתמודד עם מה שהן מרגישות בצורה בריאה ולא לברוח משפרת משמעותית את מצבי הרוח שלהן ובכלל את חווית החיים הלא פשוטה של להיות נערה.

תורם רבות ביכולת להתמודד עם ההצפות הרגשיות שמגיעות בגיל הזה.

בנוסף בהמשך לחודש מיומנויות תקשורת נלמד על יצירה אקטיבית של קשים חדשים בחיים שלנו, ואיך להרגיש טוב עם לבלות פשוט עם עצמנו, וניתוק התלות באנשים אחרים בשביל להנות.

וכמובן נסגור את החודש במפגש סיום מאוד מרגש, סיכום של התהליך, חלוקת תעודות, הצפת הצלחות והמון חיבוקים.

אבל היא התחילה (ועזבה) כבר יותר מידי דברים!

בתהליך עבודה העצמית, מכל סוג, יש צורך בשיתוף פעולה, רצון.
בין אם מדובר על פסיכולוג, אבחון התנהגותי, טיפול אישי ועוד… כולם דורשים את מוטיבציית ה"מטופלת".
אי אפשר לכפות שינוי על אף אחת, ולכן חשוב מאד לקבל את הסכמתה של הבת שלך, ואם אפשר ליצור מוטיבציה אמיתית, מדובר במטרה חשובה מאין כמותה.
בתכנית מיס טין, הבת שלך תרגיש נכללת.
חלק מקבוצה מקרבת, שהיא בשיפור מתמיד, מקבלת כלים פרקטיים ומשמעותיים, בכדי לקדם את עצמה באמת. זו אחת הסיבות, בעטיה אחוזי ה"נטישה" בתכנית מצומצמים ביותר.
מעט מאד בנות נוטשות את התהליך. (פחות מ10% ועוד פחות אם ״הנערה הביאה אתכן״ בעצמה לתכנית).

להפך, צירפתי מטה כמה דוגמאות של "איך הן הבנות, מסבירות בעצמן, רואות" את מיס טין והתהליך.

ומה זה דורש ממני?

האם אני מעורבת בתהליך?

שאלה מצוינת וקריטית. חשוב לי לומר לך, גם אם מבעד למסך המחשב: "את מכירה את הבת שלך הכי טוב!" לא תמיד תוכלי "להגיע" אליה בצורה הטובה ביותר, אבל אני כאן בדיוק בשביל זה. במהלך התכנית לא נדרשת ל"עבודה" מצידך, אך כמובן שחשוב לי מאד שתישארי מעורבת, תעדכני לגבי שינויים והתפתחויות, ובכלל- תהווי צד בעניין. מדובר בבת שלך.

סרטון מתוך האירוע שיא של חודש תקשורת אירוע הורים-נערות מרגש:

דברים נוספים שאולי תרצי לשאול:

איפה המפגשים הפרונטליים?
הכיתות שלנו נמצאות ברמת גן, ליד הבורסה, וכ10 דק הליכה מתחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז. הבנות מקבלות הסבר הגעה בכתב ווידאו. והכי חשוב: הולכות ביחד למקום מהרכבת בהלוך בתיאום בקבוצת ווצאפ ובחזור כמובן (בנוסף מייצרות חיבורים לפי איזורי מגורים שבנות יכלו לעשות כמה שיותר מהנסיעה ביחד.

האירועים הפרונטליים הם רק פעם בחודש בשביל לאפשר לבנות מכל רחבי הארץ לקחת חלק. יש לנו בנות שמגיעות קבוע מירושלים, חיפה, אשקלון… ואפילו מאילת.
לאיזה גילאים התכנית?
התכנית לגילאי 14-18 (יש אפשרות להחריג 13 ו19 אך כמעט ולא קורה, צרו איתנו קשר עבור הסבר מעמיק)
האם מתאים לבנות דתיות?

בהחלט, אין סיבה שלא.
עד עכשיו כמעט בכל קבוצה יש לנו כמה בנות דתיות והן עוברות את התהליך כמו כולן.
אין לנו אף פעילות בשבת, והתכנים לדבריהן ״רק מחזקים את הערכים והמסרים שהן מכירות מהבית״.

במידה ותרצו לשוחח עם תלמידה דתייה שלנו מוזמנות לכתוב לנו על כך, נשמח לחבר.

האם צריך להכין משהו מראש להשתתפות בתכנית?
את הבת המהממת שלכם עם מוטיבציה והתרגשות, שום דבר מעבר. לפני התכנית היא תקבל עם משלוח עד הבית מתנה מאיתנו שם תמצא את כל מה שהיא צריכה להתחלת תהליך.

ואתם (ההורים) תקבלו שאלון פתיחה. אם תרצו לעשות את האקסטרה יש לנו שתי המלצות:

1. לבדוק עם הנערה שיש לה מקום נוח ושקט (שמאפשר גם לשבת עם מחברת ולסכם) לצפות בהרצאה השבועית מהזום.
2. להתעניין איך היא לקראת התהליך.
האם רלוונטי גם לנערות שכבר עם ביטחון עצמי גבוה?
בטח, נושא הביטחון העצמי הוא רק חודש אחד מתוך כמה, הוא פשוט מאוד מדובר בגלל האפקטיביות היוצאת דופן שלו.

1. גם נערות עם ביטחון עצמי גבוה נתרמות ממנו מאוד, כמו כולן. תמיד יש לאן לשפר וכל עלייה קטנה בביטחון העצמי משפרת את איכות החיים משמעותית.
2. היא כמובן תלמד ותשתפר משמעותית בשאר התחומים שנלמד, מצבי הרוח, התמודדות עם לחץ, חשיבת יתר, תקשורת עם חברות והסביבה, הכנה לעתיד וכל השאר. ותהנה מקבוצת השווים האיכותית, והמפרגנת.
איך משתלב עם העומס של התיכון?
ניקח מקרה קיצון, עברו אצלנו הרבה נערות שחיות מקסימום, 5 יחידות, הדרכה בתנועה, חוגים, התנדבויות ואפילו לימודים גבוהים בזמן התיכון. התכנית מותאמת למגוון של מצבים וה״מינימום״ שלה מתאים גם לשילוב בחיים עמוסים. בסך הכל שעה וארבעים בשבוע, רוב הזמן מהזום, זמן קצר כל כך לעומת הערך שזה יתן לחייה.

נערות שעברו את התכנית בתקופות לחוצות כמו תקופת בגרויות מספרות שזה לגמרי ״הציל אותן״, מילא בכוחות ואנרגיות, עזר בהתמודדות הרגשית עם הכל (נושא ההתמודדות עם לחץ שיפר ציונים).
לכן, כל עוד יש רצון, שיתוף פעולה והשתתפות בתכנית עומס לא יפגע בתהליך ולהפך.

מוזמנים לבקש להתייעץ על המקרה הספציפי שלכם עם ליהי.

חשוב לנו שתהיו מרוצים, האחריות שלנו:
במידה ומכל סיבה שהיא הבת שלכן מרגישה שהתכנית פחות מתאימה לה, עד כחודשיים וחצי לתוך התכנית (מתוך חצי שנה) יש אפשרות להפסיק השתתפות ולקבל החזר על החודשים הנותרים, באופן יחסי, ללא כל עמלת ביטול.

מילה קטנה ממני אליך - איזה כיף לה שיש לה אמא כזו

במסגרת החיים הלחוצים של 2024 לא רק לבת שלך קשה, גם לך יש מורכבות הולכת וגדלה לנהל את החיים הבוגרים.

הדבר מעוגן גם הוא במחקרים רבים וחשוב לשים לב- את עושה את המיטב עבור הבת שלך. את פה, את קוראת, את משתדלת! וזה כל מה שניתן לבקש.
לא כל נערה עם ראיית עולם מספיק רחבה בשביל לרצון להקדיש בגיל הזה זמן להתשפר, להתפתח ולעזור לעצמה (למרות שזה הגיל הכי אפקטיבי לעשות בו את זה)

השלב הבא? הוא עבודה משותפת. שלי, שלך, ושלה!
וביחד- העתיד שלה בהיר הרבה יותר.

אין זמן טוב לדחות

מטבע הדברים, הרבה מהבנות נאלצות "לחכות" למחזור הבא. יש לנו רשימת המתנה... גם היא, נוצרה בשביל לתת להן את תחושת השליטה, את הידע ש"בעוד חודשיים, אני מתחילה תהליך במיס טין..." או "פותחת במסע לשיפור עצמי"...

למה זה קורה? כי אני והצוות משתדלות לתת לכל אחת מהן את המעטפת האוהבת והתומכת ביותר. את המקום הזה שהיא מרגישה שרואים אותה, יש לה את המקום "שלה", בקבוצה שהיא כן מספיק גדולה בשביל מגוון חברתי, אך עדיין אינטימי.

אבל הנערות הצעירות, כמו נערות צעירות - מתמודדות עם "דחיית סיפוקים" ואני יודעת... זה לא תמיד כל כך פשוט. גם בזה, אני פה בשביל לעזור.

ולכן.. אפשר, כדאי וחשוב! להכנס למסלול הגשת המודעות בהקדם האפשרי

וגם אם היא רשומה לתכנית שמתחילה בעוד כמה חודשים, היא כבר תקבל מאיתנו תכנים, מתנות חינמיות ודברים כבר להתחיל לעבוד עליהם

מחכות להכיר את הבת שלכם ואת הסיפור שלה

© כל הזכויות שמורות לליהי לוי
״מחקרים על אינטראקציות בתוך המשפחה שהתמקדו בתקשורת בין מתבגרים להוריהם, מצאו שקיימים הבדלים בין המינים ביחסים עם ההורים: נמצא כי ביחסים של הבנות עם האמהות יש קרבה וחום רבים יותר מאשר ביחסים עם האבות. עם זאת, נמצא שבנות מדווחות על יותר קונפליקטים עם ההורים בתחומים שונים, לעומת בנים (סמילנסקי 1989)".
״מחקרים על אינטראקציות בתוך המשפחה שהתמקדו בתקשורת בין מתבגרים להוריהם, מצאו שקיימים הבדלים בין המינים ביחסים עם ההורים: נמצא כי ביחסים של הבנות עם האמהות יש קרבה וחום רבים יותר מאשר ביחסים עם האבות. עם זאת, נמצא שבנות מדווחות על יותר קונפליקטים עם ההורים בתחומים שונים, לעומת בנים (סמילנסקי 1989)".

משאירים פרטים כאן

ואחזור אלייך בהקדם

איזה כיף, תצפו בהסבר מליהי:

אחרי שכבר הכרת והבנת בעצמך, נוכל לעזור לך לעניין את הבת שלך.

מלאי פרטים ותקבלי הודעה בוואטסאפ

אם תרצי קודם עוד פרטים על התכנית בעצמך, תצפי: